רק לאחרונה פורסמה ידיעה מטרידה על מתקפת פישינג שנפלו בה ישראלים רבים. הפעם, היה זה "דואר ישראל" שלכאורה שלח הודעת תמימה למדי: "החבילה שלך תקועה במכס. נא שלם סכום X על מנת לשחררה". לצד אלו שזיהו את הפישינג (בין היתר, מאחר ונכבו בעבר), היו אלו שהוציאו את כרטיס האשראי מארנקם ושילמו. מיותר לציין כי הזנת פרטי האשראי שלהם אפשרה לתוקפים "לחגוג" על חשבונם.
עצוב לומר זאת, אך מכת הפישינג (או בעברית – "דיוג"), כאן בכדי להישאר. מכאן, שעליכם לעשות כל שרק אפשר בכדי להגן על העסק – על המידע, העובדים, הלקוחות והנכסים שלכם.
האם ניתן להתמודד עם "מכת הפישינג"? כן!
בעולם מושלם, לא היינו צריכים להציג פתרונות להתמודדות עם פישינג. לצערנו, בכל שבוע מתפרסמות ידיעות חדשות על מקרי התחזות למטרות הונאה. אנו לא שואפים לשנות את העולם, אך כן לאפשר לכם להתמגן מפני המתחזים. לתפישתנו, יש לתקוף את התופעה ב-3 חזיתות במקביל:
- הדרכות עובדים – התוקפים ממשיכים לצבור הישגים (מידע וכסף) הודות לתמימותם של משתמשים. מסיבה זו, חשוב מאד שתעלו את המודעות לנושא הפישינג אצלכם בחברה. לא שיש בכוותנו להפחיד אתכם, אך מספיק מייל זדוני אחד שנפתח בתום על ידי עובד, בכדי ליצור נזקים בממדים רחבי הקף. ערנות ומודעות עשויות להפחית משמעותית את היקף התקיפות.
- פתרונות אבטחה – לצערנו, לשאוף ל-100% מודעות וערנות זה לא ממש ריאלי. ולכן, אתם צריכים להיערך לתרחישים גרועים ולקוות לטוב. ומה זה אומר? ישנם כלי אבטחה מתקדמים שתכליתם למנוע/למזער את נזקי התקיפות במידה שאלו יתרחשו. לדוגמא: אנטי וירוס, חומת אש, שירותי ניטור וכן הלאה.
- שירות גיבוי מידע – אז מהו "תחריש האימים" של כל ארגון? ניסיון פישינג שהצליח. לדוגמא: עובד שמסר לגורם עוין את סיסמת הכניסה שלו למערכת פנים ארגונית הגדושה (!) במידע. מטרת התוקפים? להשתמש במידע לסחיטה ואיומים ("אם דרישותינו לא ייענו, נשמיד את המידע"). בדיוק בגלל מקרים שכאלו, חשוב שהמידע שלכם יגובה בענן, כך שהאיומים והסחיטות שחלילה יופנו אליכם, יהיו חסרי משמעות.
מי חשוף לפשעי סייבר? כולם!
ב-2022, קשה לחשוב על משתמש שלא היה חשוף בעבר לניסיון פישינג או תקיפת סייבר אחרת. לצד המשתמשים "התשושים" מניסיונות להימנע מנפילה לבורות הפישינג, התוקפים לא מתעייפים, ויש לכך הסבר פשוט: מזימותיהם מצליחות. חשוב להדגיש כי לצד ניסיונות שרחוקים מלהיות מתוחכמים (לדוגמא: מודעות עם אינספור שגיאות כתיב, תוכן מוזר למדי וכן הלאה), ישנם גם ניסיונות "אמינים" שאינם מעוררים חשד מידי, כמו הפישינג האחרון שנשלח לכאורה בשם דואר ישראל.
לפני שאתם מזינים את פרטיכם האישיים (משמות משתמש ועד סיסמאות), מוסרים פרטי אשראי או כל פרט אחר שערכו רב, בדקו היטב מיהו הגורם אליו מועבר המידע. לפרטים נוספים וגיבוש אסטרטגיית הגנה מקיפה מפני תקיפות סייבר, התקשרו – 03-578-3132
